הצרצר ונמלה \ על פי קרילוב
צרצרה שמחה ועליזה
שרה לה, רקדה וקפצה...
ולא הבחינה איך פתאום
החורף הגיעה ודופק בחלון
החורף הגיעה ודופק בחלון
השדות נהיו רקות לא גודל שום דבר
וכל האוכל לגמרה נגמר
השלג כיסה את השדות בכובע לבן
נהיה קריר ואין בית חם
קשה לרקוד ולשיר שהבטן ריקה
קשה לרקוד ולשיר שהבטן ריקה
החיוך כבר ירד, מרגישה מועקה
עצובה ותשושה ומתה מקור
יושבת בוכה, לא מוצאת פתרון
פתאום לראשה קפצה מחשבה
אולי ילך אני לנמלה החרוצה
הצרצרה רצה לבקש עזרה
על תעזבי אותי בעת צרה
תני לי בחורף בביתך לאגור כוחות
עד שתחלוף עונת הקור והרוחות
תני לי אצלך לאכול ובית חם בו לחיות
הקשיבה לה הנמלה וענתה
הקשיבה לה הנמלה וענתה
צרצרה חברתי היקרה
קצת מוזר לי הדבר
איך כל הקיץ רקדת ושרת
הראש שלך היה ממש בעננים
לגמרה שכחת מהימים הקרים
מי שעצלן ושום דבר לא עושה
בחוץ את עצמו בחורף מוצא
תמיד חשוב להיות מציאותיים
תמיד חשוב להיות מציאותיים
לא לאבד את הראש אפילו לרגעים
וזה הלקח שתלמדי בחיים
איך לא להיות קלת דעת לפעמים
Комментариев нет:
Отправить комментарий