בלוג שירים שלי מתורגמים מרוסית לעברית

בלדה על אימא 

הזדקנה האם כעבור שלושים שנה,
ומאז אין שום בשורות מבנה,
אך היא לא מאבדת אמונה
כי יש עוד בלבה תיקווה
אך למה עוד, אימא מחכה?
כבר מזמן המלחמה חלפה
כל מי שצריך היה לחזור, חזר.
חוץ מההרוגים שבאדמה שוכבים מזמן
אין ספור בנים שלא חזרו לכפר
בנים שעוד לא גדל להם שפם
באביב אחד שלחו לכפר
סרט דוקומנטרי על אותו הקרב
לקולנוע באו כל אנשי הכפר
מקטנים ועד גדולים כולם
מי שחווה מלחמה ומי שעוד היה קטן
על מסך גדול הסרט הוקרן
כאב וסבל נשפך ודם רב
קשה היה לאנשים להיזכר באותם רגעים וימים
לחזור לאותה התקופה למלחמה הנוראית
ולפתע הבן הביט באמא מתוך מסך ההקרנה
אמא זיהתה מיד את בנה
היא פרצה בזעקה גדולה
שמעון שמעון בני היקר!
שמעון שמעון בני היקר!
שמעון שמעון בני היקר!

רק שאותה הוא לא יכול היה לשמוע כלל

הוא רץ נלחם בשדה הקרב ,אימא רצה לגונן עליו
היא פחדה שפתאום הוא עוד יפול
אך תוך שנים הוא רץ קדימה בתוך סרט מלחמה
שמעון צעקו אנשי הכפר
שמעון אל תיפול בבקשה עכשיו
הסרט חלף הבן בו היה בחיים
אימא מבקשת להחזיר את הסרט לאותם רגעים
שבהם ראתה את בנה עוד בחיים
ושוב הוא רץ בשדה הקרב
חיי לא פצוע לא הרוג בכלל
שמעון שמעון בני היקר
שמעון שמעון בני היקר
שמעון שמעון בני היקר
אחרי הסרט עוד ציפתה המון שנים
שבנה יחזור הביתה בחיים